החלטה בתיק בש"פ 89/05

: | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
89-05
23.1.2005
בפני :
סלים ג'ובראן

- נגד -
:
סלימאן אלקיעאן
עו"ד יעקב חודרוב
:
מדינת ישראל
עו"ד דודי זכריה
החלטה

           בפני ערר על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטת ו' מרוז), מיום 30.12.04 בב"ש 20022/04, לפיה נפסל רישיון הנהיגה של העורר מעבר לשישה חודשים, עד ליום 1.6.05 .

           העורר עומד לדין בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, באשמת הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובאשמת הסעת תושבים זרים ברכבו, לפי סעיף 12(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

           על-פי עובדות כתב האישום, ביום 17.7.03, נהג העורר ברכבו, רכב מסחרי מסוגG.M.C  המשמש להובלת נוסעים, מכיוון תל שוקת לכיוון חברון. מיד כשעבר עקומה שמאלה, ירד העורר לשולי הכביש הימניים והחל לבצע פניית פרסה, כששדה הראייה שלו מוגבל לאחור ובמקום בו יש קו הפרדה רצוף. תוך כדי פניית הפרסה, חסם העורר את דרכה של משאית שנסעה בכיוון חברון ואשר פגעה בחזית רכבו של העורר. כתוצאה מן התאונה נהרגו שני בני אדם ושבעה נחבלו. חמישה מבין תשעת הנוסעים ברכב היו שוהים בלתי חוקיים בארץ.

           בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בקשה לפסילת רשיון הנהיגה של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. ביום 8.3.04 הורה בית-המשפט המחוזי על פסילת רשיון הנהיגה של העורר עד לתום בירור דינו בקובעו, כי:

"במקרה דנן, נחה דעתי, כי המשך נהיגתו של המשיב - יהיה מסוכן לציבור. מדובר במשיב, אשר ביצע עבירות חמורות, אגב גרימת התאונה, אשר יש בהן כדי להצביע על פזיזות לכאורה, המאפיינת את התנהגותו. העובדה לפיה, המשיב סטה ממסלול נהיגתו, מקום בו קיימת עקומה וביצע סיבוב פרסה, חרף שדה הראייה המוגבל שהיה מאחוריו ותוך חציית קו הפרדה רציף - מלמדת על זלזולו של המשיב בחוקי התעבורה, תוך הפגנת אדישות לתוצאות מעשיו".

           ביום 6.10.04 הגיש העורר באמצעות בא-כוחו בקשה לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, להמציא לידיו אישור על סיום תקופת פסילת רשיון הנהיגה שלו עד תום ההליכים וזאת משום שחלפו יותר מאשר שישה חודשים מיום הפסילה כאמור. המשיבה התנגדה לבקשה וביום 21.10.04 קבע-בית המשפט המחוזי, כי הפסילה תישאר בעינה עד תום בירור דינו של העורר כאמור.

           על החלטה זו הגיש העורר לבית-משפט זה ערר ביום 14.11.04 נתקבל עררו ורישיון הנהיגה הוחזר לו. בהחלטתו קבע בית-המשפט (כב' השופט י' עדיאל), כי בהתאם להלכה הנהוגה בפסיקה, צמד המילים בסעיף 50(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה): "הוראה אחרת" אינו יכולה להילמד במשתמע, מהוראה בדבר פסילה עד לתום ההליכים, והוא חייב להיקבע במפורש, דבר שלא נתקיים בפסק דינו של בית-המשפט המחוזי. הוסיף וקבע בית-משפט זה, כי פתוחה הדרך בפני המשיבה להגיש בקשה נוספת לפסילת רשיונו של העורר עד תום ההליכים, אף בחלוף ששת החודשים הקבועים בחוק.

           ביום 23.11.04 הגישה המשיבה בקשה לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, על-פי סעיף 46 לפקודת התעבורה לפסילת רשיון הנהיגה של העורר מעבר לתקופה של שישה חודשים. ביום 30.12.04 קיבל בית-המשפט המחוזי את בקשת המשיבה כאמור ושב ופסל את רשיון הנהיגה של העורר לתקופה של שישה חודשים נוספים עד ליום 1.6.05.

           מכאן הערר שבפני.

           בא-כוח העורר טען, כי שלילת רישיון הנהיגה של העורר יש בה כדי פגיעה באינטרס הציבורי המופקד על שמירת זכויות הפרט.

           מנגד, טען בא-כוח המשיבה, כי העורר מסוכן לציבור כל אימת שהוא נוהג וכי יכול הוא להיעזר בחלופות אחרות לתחבורה וזאת משום שאינו נתון במעצר. עוד הוסיף וטען בא-כוח המשיבה, כי מרשם עבירות התנועה של העורר גדוש בעבירות תנועה וכי ארבעה חודשים לפני ביצוע העבירה נשוא כתב האישום ביצע הוא עבירה זהה שלא נגמרה באסון.

           לאחר שעיינתי בהחלטת בית-המשפט המחוזי ולאחר ששמעתי את טענות באי-כוח בעלי הדין, הגעתי למסקנה, כי יש מקום לדחות את הערר ולהותיר בעינה את החלטת בית-המשפט המחוזי, המורה על פסילת רשיונו של העורר עד ליום 1.6.05.

           ניתן ללמוד על מסוכנותו של העורר מעצם נסיבות התאונה ותוצאותיה החמורות. תאונה אשר בעטיה קופחו חייהם של שני אנשים ורבים נוספים נפצעו, וכן מגיליון הרשעותיו הקודמות של העורר. לכך יש להוסיף ולציין, כי בפרק הזמן שבין קבלת הערר בבית-משפט זה ביום 14.11.04, לבין שלילת רשיונו מחדש על-ידי בית-המשפט המחוזי מיום 30.12.04, היינו כחודש ומחציתו, ביצע העורר עבירת תנועה של0 חציית צומת ברמזור אדום!

           סוף דבר, החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוססת ומנומקת היטב ולא מצאתי מקום להתערב בה.

           אשר-על-כן, הערר נדחה.

           ניתנה היום י"ג בשבט תשס"ה (23.1.05).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   הג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>